כיפה אדומה

אי אפשר היה לסיים את השנה בלי להגזים לחלוטין בקורס הזה. הבריף שקיבלנו היה לספר את הסיפור (בערך) של כיפה אדומה אבל עם האופציה לבחור בין שלוש בחירות שונות שיובילו לסוף אחר. כשאני חושבת על שלוש בחירות או תגובות יותר נכון להגיד - שונות שעושים בחיים אני ישר חושבת על fight, flight or freeze.

אני חושבת שזה יכול להיות מעניין לראות במה כל אחד בוחר מהבחינה הזאת בכל סיפור - בין אם זה בחיים או במשחק. וכך נולד הקונספט של כיפה אדומה שהוא גם בעצם מבחן אישיות. מההתחלה ידענו שאנחנו רוצות גם לנסות להתנסות במדיום של מציאות מדומה כדי ממש להכניס את הצופה / שחקן לתוך הסיפור. עם האמצעות של סביבה שהיא 360 גם יכלנו לנצל את זה מבחינת ״סטוריטלינג״ ולהוסיף הרבה פרטים קטנים ורמזים לסיפור מסביב - כך שרק שחקן סקרן שהיה מסתובב בסביבה היה מגלה אותם.

אז מההתחלה היה רעיון, היה קונספט והיה vision. רק היה חסר ידע וניסיון בכל תחום שרצינו להתעסק בו - בקטנה. אחרי הרבה, הרבה...הרבה מחקר מצאנו את Stornaway - אתר שממש עושה בדיוק את מה שרצינו - סיפור אינטראקטיבי ב360. בקישור הזה אפשר לראות את הפרוייקט שלנו דרך האתר.

תהליך העבודה:

• בניית סטוריבורד:

• בניית הסיפור בסטורנאוואי:

• צילום הסרטונים בגופרו 360:

(דרש 2 ימי צילומים ולהכין פשטידה)

• עריכת הסרטונים בפרמייר

• 
  

• העלת הסרטונים לסטורנאוואי

• לעשות export של הקובץ JSON לפלאגין של יוניטי
  

שזה היה סיפור בפני עצמו כי רק להוריד יוניטי לקח כמה ימים

• הכנסת הקובץ לפרוייקט ביוניטי

• לעשות export לפרוייקט לתוך המשקפת VR (דרש התכנת כמה תוכנות נוספות ושינוי בהגדרות של המשקפת)

• לעשות לילה לבן כי כמובן שלא היה זמן לכל זה

(צולם ב5:30)

לאורך כל הדרך כתבנו בערך 30 מיילים לצוות של סטורנוואי שעזרו לנו מלא - אפילו באמצע הלילה. התהליך היה ממש קשה - לכל שלב שכתבתי פה היה רשימת שלבים משלו שבכל אחד נתקלנו בבעיות אבל היה הכי שווה את זה בעולם.

בגלל שהצלחנו לגרום להכל לעבוד רק ב12:30 בלילה של ההגשה הפלייטסטים שלנו קרו בהגשה ובסופש אחרי כשהראנו את העבודה לחברים. מבחינת השימוש ראינו שכולם מבינים את הרצף של הסיפור, נהנים מהחוויה ולפעמים התקשו בשימוש במשפקת הVR - או אפילו קיבלו ממנה בחילה :) (לא רק אתה חובב) חוץ מזה היה לי פשוט כיף ברמות, למדתי כל כך כל כך הרבה וזה הכי מספק בעולם להוכיח לעצמי שלא צריך לוותר על אף חלק מהvision שלי להגשה, פשוט להמשיך לחפש פתרונות.

רגע הבחירה:

סוף סצנת ריצה:

סוף סצנת להתנהג רגיל (לאכול את הפשטידה):

סוף סצנת להתאמת עם סבתא:

עוד רגעים כיפים מההגשה:

אני ודניאל שוברות את הראש על תקלה כלשהי בפעם המיליון:

כשאני ודניאל הזמנו פיצה בפיצה פלורה כדי לעשות export כבד מהאינטרנט שלהם ואז גירשו אותנו משם כי אסור לשבת בפיצה פלורה עם מחשבים אחרי 18 מסתבר ולמנהל לא ממש הזיז שהיינו בשבוע הגשות אז עברנו לספסל לידם כי כבר היינו באמצע הexport:

דניאל רואה את המשחק במשקפת כשזה עבד בפעם הראשונה:

כשאני הבנתי שאשכרה עבד לנו הכל :) :